תן לי אבן דרך שאוכל לצאת
ממקום שהוא בעצם כלום
עלטה, נפש רדומה
עוד נשארו שאריות תפילה על השפתיים
אך העיניים עצומות כבר רגעים מספר
תן לי אבן דרך שאוכל לצאת
ממקום שהוא בעצם כלום
שאנשים קוראים לו מוות
ואין מי שיתחמק מלהגיע לדממה
ואחריו, דמעות של זיכרון
הן השארית האחרונה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.