שבוע נוסף של מחשבות,
מצטרף לים של דמעות.
לילה נוסף ללא שינה,
ועל השידה.
ניצבת כוס שבורה,
נשמה שחורה.
שהאפילה על השאר,
בודדה, העצב מואר.
חשבתי עליך,
וחשבתי עלינו,
ואיך כשעזבת הפרדת בין שנינו.
אמרת שזה לא ילך,
ושסתם נפגע יותר בהמשך.

שבוע נוסף של מחשבות,
על אהבות נכזבות.
ועליך אהובי.
מאור עיניי,
עליך,
אני כבר לא אלחם בשיניי.
הגענו לסף,
וכל חיוך וזיכרון נדף.
אין יותר בשביל מי לחייך,
והנר, הנר דועך.
חושך ואפלה אופפים אותי עכשיו,
עברו להם אביב, קיץ וסתיו,
והחורף באוויר ניצב.
הקור,
את ליבי יקפיא כשיחדור.

שבוע נוסף של מחשבות,
הלוואי רק לשקוע שוב בחלומות.
עוד לילות נודדים,
וחלומים נעלמים.
עזבתני לבדי,
בודדה.
כבר שבועיים-שלושה,
שהנר דועך,
והכוס השבורה.
דם שנוזל,
וחיוך שלבוא מתעצל.
אני מריחה עשן, שריפה,
ברקע מנגינה עייפה.
הנר שדעך את השידה ליקח,
והוויסקי בכוס, אותך רק ניסה להשכיח.
אני נרדמת ונושמת נשימה,
אחרונה ויחידה,
ואת נשמתי לך מחזירה.