החיוך הילדותי מתוסכל שלך כבש שאותי...
אני מודה.
לילות לבנים במצעים הפוכים
תחתונים שחורים למרגלות המיטה.
ללטף לך את הלחי מזכיר לי תמימות...
מתיקות של זיכרון שנחתם
בלי שוב.
את הסרט הזה כבר,
לא ישדרו פעמיים
או
אולי עוד פעם אחת
יותר מדי.
מסגרתי את הקלטת בתיבת זכוכית...
כשאני יוצאת מהדלת,
שאריות חלום שהיה לו,
דבקות באוויר הקריר
של השעות הקטנות של הבוקר.
10.7.06 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.