[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סיון דניאל צפריר
/
שאלה של זמן

מתי אתה מבין שאתה רוצה יותר מדי דברים?
שיש לך יותר מדי דרישות ובקשות, וכל אחת מהדרישות והבקשות האלה
סותרת את השניה. מתי אתה מבין, שמשהו ממש לא בסדר, אבל אתה
בוחר להתעלם מזה, כי לפעמים אנחנו מאמינים שאם נתעלם ממשהו,
הוא פשוט יעלם.
לפעמים זה נכון, בדרך כלל זה פשוט שקר גדול, שמתפוצץ לך מתישהו
בפנים, ואז אתה מבין כמה דברים יכולים להכאיב.
אבל אני בוחרת להתעלם, כי טוב לי ואני מפחדת שאם אני לא אתעלם
אני אתחיל לסבול.

מתי אתה מתחיל לראות שיש דברים שאתה מפיל על אחרים בלי לשים
לב? מתי אתה מתחיל לראות שלפעמים אתה מוותר על דברים שאתה לא
צריך? מתי אתה מתחיל להבין שאתה משנה את עצמך בשביל אנשים
אחרים, שאוהבים אותך בתור מי שאתה... ובעצם, אתה משתנה בלי
סיבה והורס לעצמך?
מתי אתה מתחיל להפנים שאתה עובר את השלב בין להתפשר ובין לוותר
על עצמך? מתי אתה מתחיל לראות מה טוב לך, אבל לא נהיה אנוכי?
מתי מתחילים לחשוב על כל הדברים האלה, הדברים הרעים האלה
שעלולים לקרות לכולנו?
ומתי מרפים מהמחשבות האלה, כי אם נמשיך לחשוב כל כך הרבה, לא
יהיה לנו יותר מקום, ופשוט נתמוטט?

באיזה שלב אנחנו נושמים עמוק ומודים על כל הדברים שיש לנו,
ומודים על כל הדברים הטובים שקורים לנו בחיים, ועל זה שאנחנו
בריאים ושלמים? באיזה שלב ביום אנחנו מחייכים רק בגלל ציפור
קטנה שצייצה לכבודנו על הבוקר? באיזה שלב בחיים אנחנו עומדים
מול הדרישות שלנו מעצמנו, ומחליטים מה לא מעשי? באיזה שלב
מפסיקים להטריד אותנו דברים שאנחנו לא צריכים להיות מוטרדים
מהם?
ובאיזה שלב בדיוק, לומדים להרפות?

יש מתיקות בכל הדברים האלה, יש גם מרירות בדברים.
מה יקרה שישבר האיזון בין השניים?
מתי זה נועד להישבר?

(11.7.06)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמש הפלצתי כנגד
המאוורר.
היה כיף.










(המשפט הראשון
בספרו של אפרוח
ורוד, כפי
שהופיע במוסף
"11 פתיחות",
יום הכיפורים
2002)


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/5/07 19:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון דניאל צפריר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה