בתזמורת שלי
אין מנצח
רק מפסידים
בתזמורת שלי
אין תווים
וסדר מוזיקלי מסורס
רק אנחות קטועות
וידיים מנוסרות על תופים
וגיטריסט קירח רזה ושחום עור
שמלקט את המוזיקה בידיים חשופות
בתזמורת שלי
אין קטרקט ממסדי
ולא קטטר בירוקרטי
רק קתרזיס
שגוי מלכתחילה
כבר כמה פעמים שיוצא לי
לנגן
עם שני בחורים רזים
אחד מהם מנגן רזה ורעב
והשני מנגן שמן וגרגרני
אחד חוזר לעצמו על עצמו
כדי להיות מסוגל ללמוד
והשני משנה ללא הרף
כדי שלא יוכל להכיר את עצמו
בסקסופון ובחליל שהביא עמו
אני קורא את הפרקים האחרונים
בסלמנדרה של ק. צטניק
לאחר שאוננתי קודם לכן מול
סרט פורנו רב משתתפים הקרוי
Drunk sex orgy
ובאמת המון הגברים והנשים שיכור
ובקבוקי שמפניה ובירה פזורים רצוצים
סביב ההתרחשות המדויקת שלהם
ואיש לוקח אישה או שתיים
ומניע את גופו בהן ובפרצופן
והזרמה החמה הבורחת לו
מעטרת פנים וחזה ובטן וכתף
ולי לא נותר אלא לצפות ולגעת
ולגעת שוב ולצפות
וברגע האמת לעצום את עיניי
ולשכוח מהמוות הקודח שממתין גם לי
גם לי
ואחרי שאתקלח אקח לידיי את הפרק האחרון של הפלנטה
של פרלשניק ק. צטניק
ואבכה מבפנים כמו שאף פעם
לא אבכה החוצה
כי אדע את האמת המרה שיודעים כולם
המוות בא
לנו נותר להתכונן לו
ולנוח עד שיבוא
מדרכו
הרעים מנצחים שוב
אבל זה בסדר
אני רגיל לרעים וטוב
שאלו מנצחים שכן
ניצחונם הגדול
נותן לי סיבות נהדרות
להתנגד להם
ולשאר
אני כבר מתחיל להרגיש בקצות אצבעותיי
את המנגנונים העדינים
שמשאירים אותי בשדה העזוב שלי
אחרי הכול החלטתי אתמול לצאת מעולם הקשוחים
ולהיוותר בכתיבה ובנגינה ובעבודתי
נהיר לי שלא בחרתי מתוך כניעה כי אם מתוך
רצון כביר להימנע ממאבק בתוכי
ומעל כל ההחלטה אבא שלי
מסתכל ומוחא כפיים בפה פתוח
(אני לא מסתכל אליו, אני מסיים את הקשרים שלי
בעולם של הקשוחים)
מה תעשו לי
מה
תרביצו
תצליפו
מה
"גשם גשם בוא
גשם גשם בוא"
התקשרת אליי
כשהעייפות המנטלית שלי
כבר התחילה לחמוס ממני
את הסבלנות הקרה
אבל איך שהוא
נשאר בי משהו שייתן לך
משהו
ותוך כמה דקות סיפרת לי על יחסייך הסבוכים
עם חברייך בתיאטרון
אמרת שאת מתחברת לדמוקוס
ושהלנה הייתה בת הזוג שלך
בהצגה אחרת
על קסנדרה פחדתי לשאול
והייתה לי הרגשה
שהקטור או אח שלו
זיינו אותך או לפחות נישקו לך
את הברך
בהזדמנות אחת
המשכנו משם להרבה דברים שהטרידו אותך
והרגשתי שהחברות בינינו נבנית
לאט אבל יציב
בלי מין
ובלי מתח
הונאה עצמית
זה יופי
וכשאף אחד לא יודע עליה חוץ ממך
זה משכר
כך אתה יכול להתאוורר
להתנער
להשתפר
ולברר
עם עצמך בשקט מסמר
עד איפה תלך ועם מי
תסתער
על הנר
הבוער
שממתין לך, אתה יודע זאת
החלק בי המהמר
על חירותך וכתיבתך
בזמן משבר
או זמן אחר
בואו בהמוניכן
כמה שיותר מכן
הקיפו אותי בכוח וסגרו עליי
אל תתנו לי לחשוב לנשום לשתות
רק דברו אליי גס ופולני
ואז
לכו ממני בבת אחת
בפעם אחת גדולה
ותשאירו אותי
שרוט ונגוס ומלוקק
כל כך
אולי בדרך גם תקחו ממני וממכן
את הטיפשות והצדקנות
העניין הבעייתי עם התקופות הרעות שלי
הוא
שהאמיתות נוזלות ממני
בתקופות הנידונות
ומבקעות את הקליפה האדיבה שלי
באבחות מגורזנות
ואז
אני כמו קליע
היום באתי אלייך אולי
בפעם האחרונה
ושוחחנו בעיקר מסביב
על הילדות והנשים והזעם כמתנה
אבל איפה שהוא
לקראת החלק האחרון
שחררתי ממני את האמת
ואמרתי לך שאני חושב
שלא אבוא אלייך יותר
התגובה שלך הייתה קלאסית
כמו כל התפקיד שאת משחקת
אתי
קלאסית בכל המובנים
וכשאמרתי לך מה אני חושב על האופן והשיטה
ומה שנכון עבורי
לא ממש היו לך תשובות
ותהיתי אם זה נובע ממך
או ממני
שתי נשים כבר לא מעריכות אותי
והיד עוד נטויה
ושוב ההגעה מנסיעת הלילה
לשכונת המהגרים שלי בעיר הפועלים
שכבר מזמן לא פועלת
ובטח שלא בהקשר ההוא
ושוב
ממונית השירות המזיעה
המלאה בנשים בודדות שנוסעות
מרחק גדול מדי
בבגדים נוצצים מדי
לגברים אדישים בדיוק במידה הדרושה
כדי לייאש אותם יותר מדי
והלילה
בפעם האחרונה
אהיה האיש הרע עם האצבעות הארוכות
החומות
"מה הדברים שאתה רוצה להגיד מעבר למלים
שאתה כותב?"
שום דבר מעבר. רק את
הדברים הכתובים
הלוואי ויכולתי להסתפק בדברים הכתובים
ולא להוציא ממני מילה מעבר להם
מי אהיה אחרי שזה ייגמר הלילה?
כלומר מה ייוותר מהכוח הכביר
ומהעונג הרב שאני מפזר
בקרב אנשי ונשות העיר הזו
והשאלה הגדולה היא
האם אוכל להתרגל לחיים צנועים באמת
בלי הסמים וכוחם וממונם שצברתי
הנה אני מפסיק | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.