חבר שלי, שחקן.
לא, לא! אין לכם ממה להתלהב...
לא, לא! אתם לא מכירים אותו!
ולא, הוא לא מפורסם עד כדי כך.
אז איך הוא בדיוק שחקן?
אה... אז ככה...
חבר שלי, השחקן, הוא בעצם זה שמת בסרטים.
הוא התחת של מל גיבסון (לא להגזים... של שחקן מקומי מהארץ)
והוא זה שנחתכים לו הפנים ואתם לא יכולים לזהות.
בקיצור, חבר שלי, שחקן.
אבל לא משהו!
אבל לפני שאתם עכשיו תלכו כי החבר שלי כבר לא משהו בשבילכם,
ולפני שתפסיקו להיות חברים שלי כי אין סיכוי שאני אתקרב אי פעם
למפורסם (ואפילו לא לתחת של איזה מפורסם... טוב נו יכול להיות
רק של חבר שלי) תשמעו לסיפור.
אז ככה...

לפני כמה זמן חבר שלי, השחקן, ואני הלכנו לשתות בבית קפה עם
חברים.
שתינו גם כמה דברים אחרים אבל זה לא חשוב לעלילה.
היינו שם שתינו  ואז אני והחבר שלי, השחקן, הלכנו הבייתה,
עשינו כמה דברים שאני לא אכתוב פה ועישנו את הסיגרייה של
האחריי.
"ואוו הפעם זה היה טוב" אמרתי בין שאיפה לשאיפה.
"כן הא? מה היה מה שעשית לקראת הסוף?"
"שמור במערכת" התחלתי לצחוק והתחלתי להכנס שוב לחשק.
סגרתי את הסגרייה והתחלתי לנשק אותו.
התחלנו שוב, סיבוב שני.

אחרי כמה ימים אני והחבר שלי, השחקן, הלכנו למסעדה "יוקרתית"
איזה יוקרתית, קפולסקי...
הוא קנה לי בננה ספילנט או משהו כזה ואז הוא אמר לי
"אני אוהב אותך" כל כך התרגשתי...
אנחנו יוצאים 8 חודשים, ואפילו מתי שאנחנו עושים את מה שעשינו
לפני מספר ימים (3 פעמים...) הוא לא אמר באמצע שהוא אוהב
אותי.
הסתכלתי על חבר שלי, השחקן, ונישקתי אותו.
נתתי לו את המבט של 'היום- משהו-הולך-לקרות-ואתה-כל-כך-תאהב-
את -זה-.'

חודש אחרי מצאתי אותו עם בלונדינית אחרת מהסט שלו.
הוא הלך איתה יד ביד הכלב.
עקבתי אחריו ואז הם נכנסו ל"חדר" שלו הם סגרו את התריס והוא שם
את המוזיקה שעושה לו משהו באיזור למטה...
שמעתי קולות שלו, של החבר השחקן, ושלה, של הבלונדינית
השרמוטה...
ביום אחרי באתי אליו.
ואמרתי לו "דויד, אני מזייפת" הוא הסתכל עליי במבט של 'מה?
מה קשור?'
"אתה יודע... במיטה" עניתי לו בלי שהוא ישאל הוא הסתכל עליי
המום לא הוציא מילה "אה כן, דויד, חמוד, ולפי איך שהבלונדה
נשמעה נראה לי שגם היא... ונכון מתי שאמרתי שזה קורה לכולם, זה
לא... ונכון מתי שאמרתי שהגודל לא קובע כדי שלא להעליב את הקטן
שלך, אז זה מ-א-ו-ד קובע...
אה ודויד, גם אני יודעת לשחק"
הלכתי וסגרתי את הדלת שלו... זה מה שנקרא 'יציאה דרמטית'.