|
ואולי אין לי ערכים
אמונה ורגש מדוייקים
רק התרגלתי לסיור המחשבתי
לתסכולי מבוכים.
בקצה נעמדת
ועל פי קצב מוכתב
חיה את ימי המחשבה והרגש.
מרקדת בין הצללים
אחוזת אינטואיציות
נשאבת אל עצמי.
חושבת על תחושה
על צורת המבט.
מפחדת שלא אחוש בזמן הרגשות
חרדה מלאבד
מלהפסיק להרגיש
זו היא שעת הגולם להשתחררות הפרפר
התמסמסי
התפוגגי
העלמי
תאבדי
תמותי. |
|
|
צריך לקחת את כל
האופטימים
ולכלוא אותם
בצינוק אפל במאה
השמונה עשרה.
בנאדם אופטימי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.