|
עוד נותרה בי הצלקת
של געגוע מתמשך.
היא מסרבת להירפא
מסרבת להיעלם.
יום-יום המחשבה מחלחלת אל תוך ראשי
ומהראש עושה דרכה אל עיניי
ומזילה משם דמעה.
מחשבה של געגוע
שמסרבת לעזוב.
מחשבה של עצב
שמסרבת להניח לי.
מחשבה כל כך אפלה
שמסרבת להרפות ממני.
צלקת כל-כך כואבת.
כל פעם שנוגעים בה
היא שורפת ושורפת.
היא שורפת לי בלב
שורפת בעיניים.
מקווה שיום אחד הכאב יעבור
ולא אצטרך לחזור לכאב שהשארתי מאחור
אני עדיין מתעגעעת סבא..
אני תמיד אתגעגע! |
|
|
בסיפור המקורי
על האיש הקטן
שאהב לקפצץ,
האיש הקטן שאהב
לקפצץ היה בכלל
איש שחור קטן
שאהב לקפצץ, אלא
שזה לא
פוליטיקלי קורקט
לדבר על איש
שחור קטן, אז
צינזרו לי לאיש
קטן שאהב
לקפצץ.
מתוך: "הסיפור
שמאחורי הסיפור
על האיש השחור
הקטן שאהב
לקפצץ" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.