אני, את והלב שבתוכנו
מטיילים על חוף חיינו
הזרוע בחול אהבה לוהטת
והנשמה נכווית, לעתים נצרבת
מן הגעגועים אשר צוברת.
אני, את והלב שבתוכנו
מהלכים מיוזעים במסע חיינו
מקרני שמש מציתת שלהבות,
טבולים במלח הדמעות
המתבלבלות בין אושר לדאגות.
אני, את והלב שבתוכנו
מהלכים ולא תמיד יודעים כיווננו
אך האהבה לא תתיר לשמים אפורים,
לגשמים או לים של ערפילים -
להסיח דעתנו מהיעד הסופי.
אני, את והלב שבתוכנו
צריכים את שלוות נפשנו שתאיר דרכנו
אז, הנה, פותח לך חלונות לבבי
ומאיר אלייך אור זהב מפנס אהבתי
להקל פעמייך בנתיבים בלתי-נודעים.
11/07/06 ©
|
