|
ויקומו
המלפפונים
ויכו את ה
גננים
שהשקו אותם
כדי שיגדלו
ויקומו
ויכו אותם
כמעט
כל הנשים הצעירות
שכותבות
שירה
(לפחות אלה שאני מכירה)
אומרות
שהן אוהבות את יונה
וולך
כשלמעשה
בתוכן
שוכנת איזו
דליה רביקוביץ'
שמנמנה
ודחויה
ולא כל-כך
פמיניסטית
גם אני
רוצה
לגנוב את כל החיים
כמו שצריך
כמו שיונה
מציעה
(לבורגני הקטן שלה)
אבל
תחת זאת
מוצאת עצמי
מהרהרת בצער
כאשר
מזדמנת לי
איזו
שהות רבה
ובכל זאת,
אני
ר ע ב ה
כ
תמיד
רע בה
מ
תמיד
וזה לא
מה
מאז ומעולם
הייתי
מבריחת גבולות
צייר לי גבול
(לא כבשה אלא
קו הפרדה ברור)
אני כבר
אמצא דרך
לגנוב אותו
האמן לי יקירי
אין בי
מורא
אני כמו
מתאבדת שיעית
שיוצאת ל
משימה
לא מטעם האירגון
אלא מטעם
עצמה
ואני
חדורה
כל-כך
חדורה
זו
לא חוכמה
להתפשט
לכל אישה
יש גוף עירום
מתחת לבגדים
מרובב פגמים
חלקות עור
מצולקות
שומות
וחטטים
החוכמה טמונה
כולה
בדרך בה
מסירים
את הבגדים
וב
בחירתו של
קהל
המביטים
(וודאי תסכים אתי ש
כל זה
עלול היה להפוך
לפרק
בסדרה אמריקאית
טיפשית
אלמלא
השירים)
|
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.