לפני זמן לא מוגדר הפסקתי לנשום. קשה בדיוק להגדיר מדוע ולמה
גופי אינו מסוגל לנשום יותר, אבל הדבר צר לי מאוד. דווקא הייתי
די טוב בנשימה. אפילו פעם אחת לקחתי קורס שנקרא "נשימה
יצירתית". הייתי מצטיין כיתה והמורה אף אמרה לי לדעתה שאהיה
"מראדונה הבא", רק בנשימה כמובן ולא בכדורגל.
מעניין מדוע כבר איני יכול לנשום יותר. יכול להיות שקרה משהו
ששינה אותי מבלי ידיעתי? יש סיכוי שחטפתי מכה בראש מבלי לזכור,
יכול להיות שעשו עליי כישוף מרושע שגרם לי לאבד את יכולת
הנשימה, או אולי, וזה הסיכוי הכי טוב, שלגוף שלי כבר פשוט נמאס
לנשום. ככה סתם, מבלי להתריע, הוא החליט בעצמו לשים קץ לנשימה
וכיבה מערכות.
אני זוכר פעם אחת, שהייתי בכיתה ה', הרבה לפני שידעתי לנשום
טוב, אז נטע מלכת הכיתה והשאפה של השכבה, הזמינה אותי לבוא
אליה הביתה ולנשום איתה קצת יחד. כמובן שהסכמתי, אבל כל שארית
היום רעדו רגליי ושקשקו ידיי כי כמו שאמרתי, באותה תקופה הייתי
נוראי בנשימה. לא ידעתי את היסודות, לא ידעתי מה עושים, ולמעשה
ידעתי לנשום אך ורק ממה שראיתי מההורים. כשהגענו אליה הביתה,
לאחר הלימודים, היא ישר התחילה לנשום ולאחר מספר דקות גם אני
הצטרפתי. אמרתי לעצמי בלב שאין לי מה להפסיד וישר הלכתי על זה.
נשמתי מבלי לחשוב פעמיים. לאחר כמה ניסיונות קטסטרופליים של
נשימה איטית פשוט פרצתי בבכי, "אני לא יכול לנשום... אני לא
יכול לנשום..." ורצתי הביתה. אחרי המקרה, נטע סיפרה לכולם מה
קרה והם עשו עליי חרם חודשיים.
כנראה בגלל הכישלון, היה לי רצון עז להוכיח לכל העולם שאני לא
כזה גרוע בנשימה. יש תקופות שזה אפילו בא לי הכי טבעי בעולם.
אני מודה ומודע שהייתה לי טראומה מאוד גדולה מאז לנסות ולחזור
לנשום, אבל לאט לאט התגברתי. החלתי לנסות שוב, פיתחתי טכניקות
עצמיות, התנסיתי בנשימות שונות ובסוף גיליתי שאני דווקא לא כזה
גרוע בזה.
עכשיו, אחרי שהחכמתי, הבנתי ולמדתי מהמקרה, אני די מאושר עם
מקומי בעולם הנשימה.
לפעמים זה קל, לפעמים זה קשה, לפעמים זה כיף ולפעמים זה ממש
משעמם.
נראה לי שעכשיו, אחרי שנשמתי קצת, הגוף שלי מתחיל להתאושש
ולחזור לנשום כמו שצריך.

לא הבנתם כלום? יופי, עכשיו תקראו שוב את הכל, רק תחליפו את
השורש 'נ.ש.מ.' עם השורש 'כ.ת.ב.'

אז מה אתם אומרים עכשיו, חזרתי לנשום כמו שצריך?