ליאל אדמון / היזכרות |
היזכרות מסתעפת בשורשי הראש
העץ הכפוף,
הטעם הלבן של התותים,
צריבה אדומה בברכיים,
ילדה פעורת פנים כלפי מעלה - חלון בקומה החמישית.
מימד אחד
אני קטנה
הכל גדול מעליי
(בייחוד החלון)
עיניים הבוהות אליי מהקומה החמישית
מתרחקות
מאחורי החושך
אני חוזרת אל העץ
שבו לא קיננו ציפורים מעולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|