בלילה גועים בי שוב רגעים שאבדו לי
היזכרות מסתעפת בשורשי הראש
העץ הכפוף,
הטעם הלבן של התותים,
צריבה אדומה בברכיים,
ילדה פעורת פנים כלפי מעלה - חלון בקומה החמישית.
מימד אחד
אני קטנה
הכל גדול מעליי
(בייחוד החלון)
עיניים הבוהות אליי מהקומה החמישית
מתרחקות
מאחורי החושך
אני חוזרת אל העץ
שבו לא קיננו ציפורים מעולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.