|
הם הסתדרו בשורה
וצעדו אחד אחד - לפי התור
הם נפסלו - אחד אחד - לפי התור
בהנף יד
בניד עפעף
בלא כלום.
אמרו להם: תחזרו בעוד דור או שניים.
חזרנו למחרת.
צעדנו לפי התור - אחד אחד.
לא! לא ולא!
אמרו ויצאו.
אנחנו נשארנו - שירי ואני,
וכשלמחרת פתחו את הדלתות
ה ת פ ר צ נ ו ב ה מ ו ל ה
ק ר א נ ו ב ע ר ב ו ב י ה
הקמנו רעש איום ונורא.
השופטים לא נשאו ראשם
השוטרים לא הניפו נשקם,
אולם הדינים שוב קראו דינם
תחזרו בעוד דור, או שניים,
אולי! |
|
|
ההתקן התוך רחמי
הראשון היה צרור
אבנים שנדחפו
במקרה לרחם של
נאקה וכך מנעו
הריון.
ואני שואל, מילא
לדחוף אבנים
לתחת של גמלים,
אבל אחר כך עוד
לספר לחבר'ה?
זוזו לסטרי,
הסטוריון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.