חימי כץ / ערבה בוכיה |
בערבו של יום קיץ.
עלוותה,
עלבותה תסוכך ראשך
כציפור מגוננת גוזלה.
ענפיה, פניך ילטפו,
מוחים דמעתך יחידה
עת ראשך על גזעה ינוח,
בשערך פרחים שוזרת.
תוגתה,
בדידותה מזהרת,
שלוותה השרתה בנפשך
וברוח, לעת ערב
לוחשת,
מילות נחמה מבקשת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|