השפתיים יבשות והגוף צמא
לפיסת חום
העיניים רטובות, והפנים דומעות
בדרכם לשומקום.
הנה נפתח לו ספר
שסופו ידוע מכבר,
הגיבור יישאר לבד
והעולם תמיד אכזר.
יש לו כתף של חבר לבכות
ואין לו את הכתף שלה לאור שקיעה.
יש עוד כל-כך הרבה לחוות
אבל הוא רוצה רק את גופה.
לדעת להכיר כל נגיעה רכה לחוש ולהרגיש אותה
אבל שוב הדימון עולה על הנמצא
הידיים רועדות, והרגליים רוצות ליפול
כי אין כבר כוח
הבטן כואבת, והצוואר תפוס
מההתסתכלות הצידה במקום לברוח
הנה נפתח יומן
שמספר סיפור ילדות,
ושוב הוא נותר לבד
בדרכו לארץ הבדידות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.