רמי פוגץ' / כימיה |
שוכבים במיטה על הגב,
מדברים.
ספר לי, את אומרת
על התקוות, על הפחדים.
אני מספר,
ואת אותי פותרת
כמו משוואה כימית
רק עוקבים אחרי כל הגלגולים
ובסוף הכול משתווה.
ואני הפתור
נרדם
למחרת קם
אנחנו יחד שוב
אבל אני עדיין לבד
כמו המשוואה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|