היו היו שני חברים
שחסרו להם כמה אברים
האחד היה עיוור
וחברו היחיד היה חיגר
נחו להם ונהנו מאור החמה
אך צמאונם גבר ואין נחמה
רצו הם לשתות מתפוח הזהב
אך פחדו הם פן יצעקו גנב
חשבו וחשבו כיצד יעשו
ועל מטע השכן יפשטו
אמר הסומא:
הרי אין רואה אני את אור החמה
אמר החיגר:
הרי היוצר את רגלי מיגר
חשבו השניים והינה מצאו
כי ישנו פיתרון לזאת שרצו
נשא הסומא את החיגר על גבו
וזה היזהירו ממיכשולים בדרכו
אכלו הם מתפוח הזהב
ומן החלון נישמעה צעקת גנב
מהרו למקומם בסמוך למטע
וכמעט שהמזון בגרונם ניתקע
באו הבעלים בלווית החוק
ממש מפחיד עד לכדי בליעת הרוק
ראו כי השניים היחידים
הנוכחים פה למרחקים
הינם אותם שני חברים
סומא וחיגר אחד בידי השני אחוזים
שאל החוק את הסומא
אם ראה את הגניבה
שאל החוק את החיגר
אם רדף אחר הגנב
או שניסה להכותו עם המגב
ומן הצד הביט בעל המטע
שתמונה בדמיונו הוא נטע
כי אין גנב שברח לו ונעלם עם הנוזל
ואים תאחד את שניהם תימצא את הגוזל
האחד שילך והשני שיראה
שני מוחות  הפועלים במטרה משותפת כניראה
חייך הוא ולהם אמר
כי יפגוש את שניהם במשרדו מחר.