דורון פריס / מיתרים |
את מנגינות נפשך הנועזת
ואני אניח ראשי
על חזך החשוף
בשעותיהן של אלפי זריחות
ואתה תביט בעיני שמש
הסוחפות לגליי הרחוקים
שדות מסתוריים
פתוחים לרוחות נפשי
ואתה נושב
במערותייהן
רחוק ועימי
ובכל זריחות עיניך
נעשה אהבה
רחוק
מכל ארץ מוכרת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|