האורות רחוקים,
נראים קרובים.
זורחים להם, הלילה, חסרי דאגה וכאבים.
אני, רחוקה מהם
רחוקה כל כך.
וכבר שכחתי כמה זמן זה נמשך.


האורות רחוקים.         אהבה אחת,
ואינספור רגעים...
נמצאים הטובים, נשכחים הרעים.
ככה, בסוף כל יום,
עברו כבר הרבה ימים.
ומה נשאר?

לב מרוסק ושעון שנשבר.


רוצה להמשיך את הדרך
ולמצוא את המזור לכאב.

תראה, אפילו הדמעות התייבשו לי
והאורות האלה
והלב...

רוצה כבר להוציא אותך ממני,
להשתחרר, מהכישוף האפל.

תראה, בסוף אתה ניצחת.
אצלי הכל כל כך עדין, כמעט

נופל...





29.06.06