הפרואני אומר קשה יותר לזייף קלפים מאשר קוביות
אז אני משחק איתו פוקר ומרוויח עוד כוסית וויסקי בטעם בנזין
ואז מפסיד שעון יד ואז מרוויח שעה עם המלצרית שחורת המבט
הפרואני מתעקש להסביר שמלחמות הן הפרפר שבוקע מגולם העבודה
כי אלה לא חסרי המעש שמחפשים את הפעולה
אלא המשועממים מחוסר התוחלת שבעשייה
כשהבין זאת הוא עזב את האקדמיה
וקנה פאב קטן בעיירה שגבולותיה אינם משתנים
בתקווה שהאלכוהול והבטלה ירוו את הצמא לדם
אני שוכח את היתר ומתעורר כשכל בגדי עדיין עלי
תודה לאל המקומי על חסדים קטנים והנגאובר
הלחות שוטפת את העקיצות בזיעה ואחריה הגשם את הכתמים
אני נפרד מהפרואני בסיבוב וויסקי ומלצרית
ומילות הפרידה של חבר לרגע נלחשות מתחת שמיכת העצים
כל שירי האהבה מדברים על טריטוריה
אבל אף גבול לא נבנה מחיבה
כשיבואו לגייס אותי לעוד שימון של מכונת דפוסי ההסטוריה
אניח שורה של בקבוקים ריקים בחצר ואומר להם
שאם הם רוצים אותי לצדם מוטב שימלאו את שקי החול שלהם במים
כי רק דגים שותקים מול שאון מכונות-היריה