|
אני סופרת את הימים
שבהם ירדו גשמים
והעולם לא בוכה הרבה כמוני.
אולי הוא בכל זאת לא עצוב.
הפסנתר שוב מנגן את הצלילים שגורמים לי לבכות
ולא ישים לב
לכך שזה מעציב אותי.
אני סופרת את הימים
שבהם אני רואה כוכבים
והעולם זוהר הרבה וזו לא אני.
אני כתם שחור
בתוך עולם האור
ואם יש ים
אז אני אטבע בו
ואם יש בור
תמיד אני אפול.
כשתהיה סערה
לא אצא מזה שלמה
וכשתהיה שרפה
עפרי יטאטא את האדמה. |
|
|
אני מורעל אש,
שמתי את הנשמה
שלי בצבא.
שלחו אותי לבה"ד
1, זרקו לפח
שלושה חודשים
מהחיים שלי על
בולשיט
פסודו-מנהיגותי,
ועדיין נשארתי
מורעל, ואף אחד
לא מתלהב מזה.
עכשיו שולחים
אותי להשלמה
חילית, עוד
שלושה חודשים של
בולשיט
פסודו-מקצועי.
אני רוצה לשאול
מעל ריבועי הבמה
- שאול מופז,
אין לך לב?
- אחד, מורעל
לשעבר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.