|
בין ראש המונח על דופק, שם באותו חלל
הד יכול היה להישמע
ריק ותהום שביקשו ברעידות
להתהוות מעבר לרגע;
שעות בהן ביקשנו לא להניע
עפעפיים מחוסרי מנוחה
נדמה היה כי כל
סורגי החשש החלודים
עשויים עוד להיפער
לצוהר הזדמנות -
רצינו אפילו להעז ולהגיד להם
כי רק עיגולי השיניים המסומנים על גופך
יישארו לכאב פער הזמנים כזכר.
[יולי 2006. המשכיות צפויה] |
|
|
שושנה, אתה
שומעת? אין
קליטה. מה? את
לא שומעת? אז יש
קליטה?
האשה הקטנה
ולוגיקה בריאה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.