|
כשהשורשים שלך
מאבדים אחיזה בקרקע
ועליך נושרים באביב
כשדשני אדמתך תמו
וענף בנופלו שוב מכאיב
כשאנשים הופכים לנוסטלגיה
ואת עברך אדם עתיד לבטל
כשידך מושטת למעלה
ואין יד שתרצה לקבל
סימן שזמנך כבר איננו
הזמן לעקור שורשים
סימן לסוף עידנונו
תחילת עידנם של כובשים
כשדמעה בלחש בוקעת
ומשתיקה את זעקות נשמתך
ונשמה אחרת שומעת
מבינה את רחשי ליבך
כשנשמתו של זה כבר איננה
ונשמתך בצילה תחתפורר
קום ולך בעקבותיה
כי לא תמצא נשמה כמו זו באחר |
|
|
דיייייי!
כל פעם אחרי
שאני מסיים
לכתוב סלגון הוא
כבר מבקש ממני
עוד אחד, אני לא
עומד בקצב,
שמישהו יציל
אותי.
מכור לכתיבת
סלגונים - תקוע
כבר שנתיים
וחצי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.