מיכל עופר / הסדינים הלבנים |
זה כבר לא תמים
וכבר לא מהנה
לפתוח את הראש לחוויות חדשות
זה כבר לא מה שהיה פעם
עכשיו הטעם קצת יותר מלוח ממתוק
ואני מרגישה נבגדת
אך אני היא הבוגדת
וכל גופי מלא בצלקות
חדרו אלי עמוק מדי
הגיעו לנפשי
וכשהנפש נפגעת
קשה להתאושש
והגוף נהפך לכלי
כלי חסר תחושה
רמסו אותי דרכו עלי
אני...
אבודה
בין אנקות כאב
מחרישות אוזניים
אבודה בין הסדינים הלבנים
הנראים כה טהורים
אך אינם טהורים, משמשים הם כשדה קרב
שבו כבר הפסדתי מזמן
ולא רק לאחד
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|