|
זקוף קומה אדם וישר מבט
קח תרופה חבר וצא לעבודה
תמו ימי הכאב והיגון
קץ אנכי בתקופת הדכאון
הן שמשי עומדת לזרוח
ועתידי ממש לפרוח
כל גורלי מונח בפתח
לא אותיר לו להמתין, זאת לבטח
את אהבתי לעם אתרום
ואת עזרתי אבקש ממרום
כל כולי דרוך ומוכן
לקרב הזה כמובן |
|
|
שכנתי מקומה
שניה יורקת עלי
מן החלון בעוברי
ברחוב ומוסיפה
צרור קללות בניב
לטיני עתיק.
אני מאוהב...
אחד, ביזארי אך
עפיץ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.