בדרך זרועת הרס פוסעת
זוהר דמותך את החשיכה מפלחת
חיוך מאיר לכל אדם
עיני יהלומים מביטות בעולם
נשמה פגועה בלב שבור,
חיוך מאלץ זה די ברור
מחפשת את הטוב מנסה לשכוח
אך מבקשת מאוד ותמיד לברוח
עיתים את בוכה ועיתים צוחקת
מביטה בעולם שמנגד
חושבת מתי
לוחשת כיצד
ותמיד דמעותייך בצד.
בים סוער ספינת מתטלטת
עוגן שבור, סכנה מתקרבת
מושכת חוטים, מנסה לעצור
נזרהת תמיד שלא לשבור.
רוח סופה, אש לוהטת
לפעמים את מהם מתעלמת
בונה את עצמך, שוברת מיד
לא בוטחת באף אחד.
עיתים את בוכה ועיתים צוחקת
מביטה בעולם שמנגד
חושבת מתי
לוחשת כיצד
ותמיד דמעותייך בצד.
לשווא ילדתי, לשווא תבכי
מדוע דמעותייך כמים תשפכי
נסי לעצור, לאגור כוח
לכי בעקבות הלב והמוח.
חישבי על העתיד, חישבי עליי
אימרי מילה אחת ודי
הרימי ראשך, מבטך קדימה
החיים ממשיכים, סוחפים פנימה. |
