הכצעקתה / הולך ברחובות |
שוב בתוך עצמי, לילות אבודים
ימים מאחורי סורגים ובחוץ לסירוגין
גשם ושמש צהובה.
הקרניים חודרות לבגדיי הארוכים
אני מזיע, חסר מנוחה וחם לי.
הולך ברחובות ארוכים שמתקצרים
מצומת לצומת, תופס גל ירוק
שלא נגמר עד שמגיע אור אדום
מכורבל ומפוחד נצמד לקלישאות
ושוקע בהן בכוונה.
יום בחייו של אדם
שלי מול העולם
עולם של עצמים שנושמים מרגישים וחיים
אבל עדיין עצמים.
עיניים לא עוצמים לרגע
לא רואים דבר
מלבד עצמם.
הולך...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|