1
עת כיביתי את עשרים ושישה הנרות שעל עוגת יום ההולדת שלי (אחד
עבור השנה הבאה), החלטתי שאני עובר דירה. סיימתי את התואר,
השגתי עבודה מכובדת והתחשק לי לעזוב את בית ההורים, שבו חייתי
בפרזיטיות גמורה, ולעבור לגור בעיר הגדולה. התחלתי לעבור על
מודעות בעיתון. מודעה אחת משכה את עיניי: "מחפשת שותף שלא פוחד
מג'וקים". בראשי דמיינתי את השותפה שלי: עדינה, שברירית, בעלת
שיער ארוך ובריא, עיניים בהירות, עור שזוף וחלק ושדיים שאראה
מפעם לפעם, כשלא תקשור את מגבת האמבטיה הדוק מספיק סביבם.
קבעתי איתה שאבוא בשבוע הבא.

2
על השלט שעל הדלת היה כתוב "כאן גרים גילי". גילי פתחה לי את
הדלת במבט מבולבל והתנצלה בחצי פה על הבלגן. שיערה היה ג'ינג'י
ומקורזל, עיניה היו חומות ועורה היה בהיר ומנומש. משקפיה היו
תלויים על קצה אפה ברישול. כששאלתי לפשר השלט על הדלת, היא
ענתה שפעם גרה פה עם החתול שלה, שרגא, אבל הוא מת לפני חודש
והיא לא החליפה את השלט כי זה הזכיר לה סיפור מ"פו הדב". היא
דיברה ברצף מילים מהיר ובלעה כל מילה שנייה. הלכתי אחריה להביט
בחדרים. חדר השינה שלה היה גדול ומרווח, וחדר העבודה היה קטן
ומבולגן. "זה החדר להשכרה", אמרה. החלטתי ללכת על זה.

3
לא נזדקקתי להרבה מקום. העברתי לחדר הקטן מיטת נוער וארון, וזה
הספיק לי. לא הייתה לי כמעט אינטראקציה עם גילי. היא תמיד
הייתה יושבת בחדרה, מאזינה לאיירון מיידן או למוצרט ומביטה
בקיר. לעתים רחוקות הייתי רואה אותה אוכלת קורנפלייקס מקערה
שבורה או קוראת ספרים בגרמנית. אם היינו נפגשים במסדרון, היא
בכלל לא הייתה מרימה את ראשה בכדי להביט בפניי.

4
"ג'וק!" שמעתי אותה צורחת. גילי יצאה בריצה מהאמבטיה, והסבירה
לי, מתנשפת, שבאמבטיה יש ג'וק. "אני לא יכולה לסבול אותם. שרגא
תמיד היה צד אותם בשבילי. יש פה הרבה ג'וקים, בגלל שזו קומת
קרקע". נזכרתי במודעה בעיתון. פתחתי את ארון חומרי הנקיון,
שהיה מלא בחומרי הדברת תיקנים מכל הסוגים הקיימים בשוק. בחרתי
את זה שנראה לי, לקחתי אותו למקלחת והרגתי את הג'וק. אחר-כך
זרקתי אותו מהחלון וניגבתי את הרצפה. גילי ישבה במטבח, נסערת.
"הג'וק מת", הודעתי לה. רק באותו רגע הבחנתי שהיא עירומה.
שיערה היה רטוב והיא נראתה טוב. "אני לא יודעת איך להודות לך",
אמרה. היא התרוממה על קצות אצבעותיה ונשקה על לחיי. החלפנו מבט
מלא משמעות.

5
למרות שבחדר השינה שלה הייתה מיטה גדולה, סיימנו דווקא במיטת
הנוער שלי. גילי הפשיטה אותי במיומנות עוד במטבח וגררה אותי
לחדרי. "המיטה שלי מבולגנת", הסבירה. היא השכיבה אותי על המיטה
והתיישבה מעליי. לא יכלתי שלא להיאנק. מגעה היה שונה, מיומן,
מוזר ומגרה בצורה שלא הכרתי.

6
חצי שנה אחרי שהתחלנו לצאת, החוזה על הדירה שלנו עמד להיגמר,
והחלטנו לעבור לדירה אחרת ביחד. גילי מאוד התלהבה מדירה שראינו
בקומה החמישית בבניין ישן בחולון. "קומה חמישית", אמרה בעיניים
נוצצות, "לא יהיו לנו ג'וקים". גם לי זה נראה רעיון לא נורא.
כבר די נמאס לי להרוג ג'וק כל יומיים. גילי לא הסכימה שניקח
חתול, כי היא טענה שזה "יחלל את זכרו של שרגא, עליו השלום".

7
בדירה בחולון לא היו ג'וקים. גם רומנטיקה לא הייתה. הכל
התפוגג. האם הכל היה מבוסס על יכולתי להציל אותה מהחיה הנוראית
הזו? כבר התחלתי לשקול להביא ג'וקים מבחוץ לדירה. חזרתי לישון
בחדר העבודה. לפעמים הייתי לוקח מגילי איזה דיסק של מוצרט או
איירון מיידן ומאזין לו בעיניים בוהות.

8
החלטתי לחזור הביתה מוקדם מהעבודה כדי לסיים את אריזת הארגזים
שלי. החלטנו שיהיה טוב אם נגור בנפרד. היתה שעת צהריים ביום
קיץ חם. פתחתי את הדלת בשקט. ידעתי שהיא תמיד ישנה בצהריים.
הלכתי אל חדר השינה שלנו.

9
גילי ישבה על המיטה עם גבה אליי, לבושה בחולצת טריקו גדולה
ובלוייה. על ירכיה היתה מונחת קערת הקורנפלייקס השבורה, ובתוכה
ערימה של ג'וקים חיים. היא אכלה אותם במה שנראה כהתקף פסיכוטי.
הבטתי בה המום. "שב איתי", היא אמרה, גבה עדיין מופנה אליי.
התקדמתי לכיוון המיטה. היא הביטה בי בעיניה הקטנות והכניסה
ג'וק נוסף לפיה. כשלעסה אותו הוא השמיע קולות פיצוח. ניגשתי אל
מערכת הסטריאו והכנסתי אליה דיסק של מוצרט. התיישבתי לידה על
המיטה והבטתי בה מסיימת את כל הקערה. לאחר מכן היא הסתכלה
עליי. היא קירבה את פניה אליי במהירות ונישקה אותי בפה פתוח.
היה לה טעם מוזר ומשכר. גם היא הייתה מוזרה ומשכרת. עבר זמן כה
רב מאז שהיה מגע כלשהו בינינו, ולו הקטן ביותר.
כשעשינו אהבה, הרגשתי משהו זוחל על גבי.

10
"אני אוהבת אותך", אמרה.