ענבר שוקר / לצחוק |
לא יכולתי לחייך יותר,
לא יכולתי עוד לשקר פתאום
ולפתע צחוק היסטרי ונוראי,
צחוק עצוב במקום הדמעות
המציפות מבפנים - אז נצחק.
כדי שלא יראו, כדי שלא ידעו;
שנשבר לי ונגמר לי,
ועכשיו אני הולכת,
דברו איתי שוב בעוד חודש.
נכתב על היד בנסיעה..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|