יושבת על שפת הים
קיצפו של הים - נוגע ברגליי
רגליי שורפות עד מאוד
עד כדי כך שלא יכלתי
להשאיר את רגלי שם
רגליי שרפו עד שירדו לי דמעות
רגליי שרפו עד שהתחלתי להזות...
רגליי שרפו עד שעלו בי זיכרונות...
רגלי חלקות
אך מדוע הן שורפות?
הרי ממלח עשוי קצפו של הים
אם זיכרוני אינו מעטני לרגע
כנדומה היה לי
שראיתי אותנו בים סואן
מנסים להתקרב ולהאחז
מנסים לשבור את המרחק
אך לפתע התעוררתי
מלאה בטיפות על פני
טעם מלח על בשפתיי
כל גופי היה רטוב
כנדומני כי נשכבתי על החול
שוב עצמתי עיני
וראיתי הנה אתה לידי
אוחז בידי
לוחש באוזני
מילות אהבה
ואינך מפסיק
לגעת בי...
לבד היינו בים
אני,
אתה,
הכף, והגלים
שנינו לבד
ללא מעצורים
לרגע קט
הרגשתי צמרמורת
חופשייה ונכונה
לרגע קט ראיתי את האהבה
כולם מציירים אותה
כדבר נפלא
דבר כשהיה,
לא היה כשהיה.
גלי הים החלו גועשים
לי לחשת שתשמור עליי
שלא תתרחק
שלא תפסיק לגעת
ללחוש
את אשר עובר עלייך
באמצע ים גועש וסוער.
כאשר נתקרבנו סוף סוף
אמרת
שכשאתה לידי
ליבך סוער
ועורך משתולל
כמו
להבות האש... |
