שלחתי לך קצה חוט אחר קצה חוט וקיוויתי שתתפסי.
שתאחזי בו חזק ותהיי איתי לנצח.
אך תפיסתי שלי הייתה שגויה, שכן היינו בקרב,
ואת העדפת לנצח.

הקרב שלנו היה קרוב לסיומו
עת שלחתי לך עוד קצה חוט אחרון.
יכולת עוד לשנות אז, רק לתפוס אותו ודי...
נתת לו לחמוק ואיבדת אותו לדעת. (בעוד אני רגשתי.)
איבדתי אני את דעתי.

כשחזרתי לעצמי, כשהפסקתי לבכות
דמעות לא מוחשיות,
נזכרת לפתע בקצה החוט ששלחתי.
לקחת אותו ושלחת אותו אליי בחזרה.

שלחת לי קצה חוט וקיווית שאתפוס.
שאאחוז בו חזק, בשתי ידיים.
עד כלות נשמתי.
אך נשמתי כבר כלתה.