לילה נוגעת באור / הלילות |
אני שונא את רגישות היתר, את תחושת הכבדות הזו
את הלילות שמתכסים באוזניות, את הראש המוטל על המיטה.
זה לא מה שהבטחתם. ואולי לא הבטחתם דבר.
אני שונא כשאומרים לי שיש לי הכל, בזמן שכלום לא נשאר.
מכעיס אותי להיות מעורר רחמים,
לקום בבוקר עם ראש דומע ועיניים כואבות.
לדעת שרק אני מסוגל תוך שניה,
לנפץ לעצמי את כל התקוות.
כשכולם ממשיכים ללכת, אני לא נשאר במקום
מריץ את הסרט אחורה בזמן, משחזר רסיסים של חלום.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|