מגנה על עצמי מהפחד, הוא לא סתמי.
מתחפר וחופר מנהרה ארוכה, דפנותיה שאריות חרדות נושנות.
השקט לפני הסערה,
רעם חד פולח את האויר.
סדין לבן נקרע מעלי.
הפחד מולי, מתפרץ עלי.
דפנות המנהרה שבבים, שבבים
הכל גועש סביבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|