ספר, מאוורר, קטורת נעימה. קטורת, בסך הכל מקל שמפיץ ריח נעים,
אבל כמה טוב הוא עושה.
יום של חופש בשבילי, ככה קוראים ליום שכזה, כשלא עובדים או
לומדים.
למרות שכשאני חושבת על זה  לעומק אני חיה חופש, בגיל 20, המון
חופש.
לפעמים יש לי תהיות שאולי אלו הם החיים, חופש גדול, נצחי שכזה
ואנחנו, האנשים, אלו שמעלימים אותו.
כל אחד והחופש שלו, אחד בוחר ללמוד משפטים, השני בוחר להתנדב
בגן של אוטיסטים, יש גם שלישי שבוחר לקום כל בוקר לעבודה
משעממת, מעייפת, מתישה, בשביל שיהיה לו את האמצעי- כסף.
כסף הוא אמצעי. בתקופה זו אני כבר בטוחה. זה כבר לא נראה לי
סתם. זה הרבה מעבר לנייר- זה כ ס ף.
זה הדבר הזה שכולם רוצים ממנו והרבה אם אפשר.
"אני רוצה חופש, לנוח", כמה פעמים אני נתקלת במשפט הזה. אנשים
אומרים אותו.
אני כותבת בהשראה של הספר, זה שקראתי כשלידי המאוורר והקטורת
הנעימה.
אולי בשביל להפיג שעמום, אולי בשביל שאני אוכל לקרוא את זה
בעתיד, אולי כי אני יודעת שכתיבה היא צד חזק אצלי ואולי בכלל
זה בשביל להדוף מחשבות מציקות של "לעזאזל איך אני משיגה את
האמצעי"- כסף.
מלצרות. נדמה כאילו אין בנאדם בעולם שלא עבד במלצרות אי פעם
בחיים שלו. קשה לי "לעכל" שיש כאלו שלא.
ואני חושבת לי, תפקידו של מלצר, מהו?
למלצר. כל כך פשוט, כל כך קל למצוא עבודה בתחום. או שאולי זה
מה שחשבתי, לפני שנכנסתי "לעולם" הזה.
כן, זה עולם שלם, אני יכולה להישבע. אולי כי העיסוק הזה מתקשר
לאוכל.
ישראלים אוהבים אוכל, העולם אוהב אוכל. ישראלים אוהבים אוכל
ושמשרתים אותם.
אני, לא אוהבת אוכל ולא אוהבת למלצר.
ובכל זאת... עושה את שניהם.
יש את אלו שמבקשים ממך יפה: "תאכילי אותי בפסטה", "תשקי אותי
בקפה רותח", ויש את אלו שלא מבקשים, הם דורשים. אלו הכי
מכעיסים אותי. בדר"כ מדובר בכאלה שיש להם הרבה מ"האמצעי" או
לחילופין אלו בלי הרבה ממנו שנלחצים על שלושה עשר שקלים
שיוצאים מהכיס שלהם "רק בשביל קפה."
שוכחים מההנאה שלצאת מהבית, לשאוף אוויר, לצחוק עם הבנאדם
שממול- כולם.
הם מגיעים במטרה של "אני רוצה שירות וכדאי שהוא יהיה אדיב,
נחמד וחייכני".
כמה אפשר...
בסך הכל אני רוצה קצת מ"האמצעי", לא מבקשת הרבה ממנו, רק
שיספיק לדברים שאני רוצה לעשות.
כי בסך הכל בזה מסתכמים החיים- לעשות את מה שאתה רוצה.
מטרה, שאיפה, משהו שיגרום סיפוק, ה"טיפשים" שבינינו מחפשים
אושר מוחלט.
למה כל כך קשה להבין שאין דבר כזה?
"אושר מוחלט", הרי איך יכול להתקיים אושר מוחלט מבלי שנדע מהו
לא אושר מוחלט?