אני אתה והוא זה אף פעם לא אני אתה והוא, לפעמים זה אני אתה
וכל הח'ברה, לפעמים זה לא ממש אני לא ממש אתה ובספק אם זה
הוא.

תמיד ידעתי שלהיות "אני" כרוך בסיכון. התביישות מהפנימיות שלנו
היא חטא. העולם מבקש שנהיה אמיתיים, כנים, רציניים ואמינים, אך
בהיותינו מזוייפים, הכשלנו כל פעולה להצלחה מראש. אנחנו חיים,
עובדים, לומדים ותמיד רוצים שכולם היו כנים ואמיתיים עימנו, אך
חשבנו פעם על היושר הפנימי שלנו?
אין בזה כל פשע לטעות ולהיות "מלוכלכים" לפעמים. אך אם המצפון
והיושר הפנימי שלנו נקי, אין כל צורך לחשוב על המבחן שהבריות
יערכו לנו ברגע שהם ימצאו טרף "קל"...
מכעיס אותי צבועים, שבאמת אם נשים משקפי אופי נראה בדיוק את
צבעי ירוק הקנאה, שחור השנאה על גופם של אלה ואלה.
יבורך האדם אשר יכול לראות את חברו באור ובאהבה על הצלחתו ללא
קנאה או טינה.