תעטוף אותי, בכולך
אני רוצה, אני צריכה, אותך.
תעטוף אותי במעיל של זרועות או מילים, או קרבה
תעטוף אותי בכולך, אני כולי שלך.

אני לא רוצה אותך כמו אל, בלי שום חולשות
אני רוצה אותך עם כל הרגשות והתחושות.
תהיה אתה בלבד, כל-כך אנושי
בכל כולך אני רוצה שתעטוף אותי.

תעטוף אותי גם בעצב שלך ובפחדים,
אני מוכנה לפחד איתך בכל רגע בחיים.
אל תחסוך ממני שום כעס או תסכול
אני בודדה, וגם אצלי יש את אותו בלבול.

איני מפחדת משום פצע חשוף,
תעטוף אותי לגמרי, כי קר בחוץ.
אל תצייר לי קשת בענן, ושמש בשקיעה יפה
תוסיף את הגשם, וספר לי אם אצלך השמש נחטפה.

ואם קר ומנוכר, והבלבול בא במבול.
אני רוצה להרגיש את כולך, אל תישאר כבול.
אין דבר שלא אשמע, לא אעצום עיניי
ספר לי מהי אהבה לא רק של שעות הפנאי.

20.10.05

אני לא נוהג לכתוב שירי אהבה, לפחות לא כאלו שמדברים על אהבה
בין בני זוג. למען האמת, הייתה לי תקופה שאפילו היה לי הרבה מה
להגיד על חלק נכבד משירי האהבה, את זה תוכלו לראות ביצירתי
"שירת אהבה".
למרות זאת, כתבתי את השיר הזה משום שיש לנו להקה בקן (הרכב של
אנשים מה"בוגרת" שרוצים לנגן) והייתה תקופה בה חשבנו להעלות
הופעה עם שירים שאנו כתבנו (לא בהכרך שרים שקשורים לקן). אני
ניסיתי לכתוב שיר שיהיה גם מותאם ללחן, גם פשוט וקרוב לקהל וגם
בעל מסר.
השיר לא מדבר בהכרך על קשר רומנטי, אלא על כל מערכת יחסים. אני
חושב שרק קשר שמקבל את האדם שבתוכו בהבנה מלאה על כל כולו
ומכלולו, הוא קשר אוהב. רק קשר שדורש התמודדות עם כל פחדיו,
תחושותיו וחולשותיו של בן הזוג הוא קשר של אהבה ולא רק קשר
לשעות הפנאי.