הוא אמר שאני אמרתי
שהכל שאלה של זמן.
אני טוענת כי מעולם לא אמרתי,
למה למתוח מסטיק ישן?

הוא אומר שאני מפגרת,
אני אומרת שהוא חמור,
אבל אני לפחות צודקת.
הוא לא בנאדם נאור.

הוא הלך, כי אני הלכתי
לראות אם זה טוב בנפרד
הוא חזר, ואני לא חזרתי
עכשיו הוא יודע מה זה לבד

הוא אומר שאני משקרת,
שאני בוגדת ועלובה
הוא אומר גם שאני לא לומדת
ושאני לא יודעת מהי אהבה

הוא אומר שהוא אוהב אותי.
אני אומרת שלא.
הוא אומר שאני זונה
אני אומרת שזה בגללו.

הוא דוחף אותי לצאת ולעשות
אבל הוא לא יודע להתמודד
הוא מעודד אותי להילחם
ונשאר בצד לעודד.

הוא אומר שאני כמו גבר
אבל זה רק בגלל שהוא בחורה
תצטרף אליי פעם, זה יהיה בסדר
אולי לא נרגיש ביחד כל כך רע.

הוא אומר הרבה דברים
ואני לא תמיד שומעת
כי אני "חושבת על הרבה גברים"
כך הוא טוען התולעת.

הוא אומר, ועושה, ויודע,
הוא רע לי, לפעמים, הוא טוב.
הוא שר, מחבק ונוגע,
ומה לעשות,
רק אותו אני יודעת לאהוב.