אני מתפרקת
ונושמת בכבדות
אישוני קולטים אור אחרון
ודי.
על שולחני
בין דפים לקרעים
מונחת צוואה.
החלטתי לתת את ידי
לאמי
היא נושאת משקל רב וזקוקה לי
את רגלי אעניק לאבי
שיוכל להוביל
בדרכים הקשות
אחותי תקבל את עיני
שתראה
עד כמה היא יפה
ואחי יקבל תבונתי
שישכיל
לנצל משאביו
לאחי התינוק
אעניק חיוכי
לזכרון ייחודי ויחיד.
ולו רק אחד...
ולבי?
את לבי לא נתתי לאיש.
לבי ישאר בתוכי.
אין זה נאה
להחזיר מתנות. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.