זהבית זי / והייתי בידיך |
כאב חמוץ מתוק מפלח בשתיקה.
ושקט מלטף מתעתע
מכווץ אותי.
והייתי בידיך,
אישה עטופה בפנטזיה
ישובה בקופסאות ליבי
כמהה אליך, אל ביתנו.
האוקיינוס שהביא אותי אליך
הציף אותי באור,
חיבק אותי מפניך.
ורוחך מרחפת מעל מים עמוקים...
שולחת בי חצים ממרחקים
מאיימת להטביעני בעצמי
רודפת הודפת נשמתי
מזהותי, שפיותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|