|
הלכתי אחריך. אישה.
כאב חמוץ מתוק מפלח בשתיקה.
ושקט מלטף מתעתע
מכווץ אותי.
והייתי בידיך,
אישה עטופה בפנטזיה
ישובה בקופסאות ליבי
כמהה אליך, אל ביתנו.
האוקיינוס שהביא אותי אליך
הציף אותי באור,
חיבק אותי מפניך.
ורוחך מרחפת מעל מים עמוקים...
שולחת בי חצים ממרחקים
מאיימת להטביעני בעצמי
רודפת הודפת נשמתי
מזהותי, שפיותי. |
|
|
הכי מביא לי
תסעיף זה מורה
אחד קרון טאב.
כל בוקר, ככה
לפני שאני עוצם
תעיניים, מתקשר
אלי אומר תעשה
גיבוי. כל חמש
שעות מתקשר אומר
תנקה את הטבלה.
כל חמש דקות
אומר תסדר לי את
הבר. הגיעו
מים!
אני דורש זכויות
לפחות כמו פועלו
של בועז רימר.
אני רוצה הטבות!
אני רוצה כסא
בחדר מורים. אני
רוצה הפסקת תה
בצהריים!
מרסלוס שרת
הבמה, אחרי שלא
עצם עין שבועיים
ועוד אין לו
איגוד מקצועי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.