[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רון תמם
/
חיוך של צער

מפשיט את עצמי
עד הסוף
כל הכתמים, הצלקות
הכול מתפרץ
ברקע
אין שום דבר
שיהפוך את זה
ליפה יותר
מוציא מן המגירה
את האקדח
כמו חפץ יקר
שאסור לשבור
כול התמונות עכשיו בשחור ולבן
ראיתי פנים
ראיתי דרכים
אולי אני שוב הילד בן שש
שמבקש
להישאר ער כל הלילה
לראות איך הוא נגמר
ממחשבות פתאומיות
אי אפשר להכיר דבר
מנגב את הזיעה
עכשיו זה אמצע הקיץ
מהמסדרון לסלון
חדר השינה
לא הכרתי את האדם
שהייתי
בדמותי, היה שם מישהו אחר
היד לא רועדת
הגוף לא צורח
מניף את האקדח אל המראה
היה קל
אם הוא היה שוכב מדמם
עד שהפצע היה מגליד
מזיכרון ישן
אני נוסע רחוק מכאן
עם תיק אחד על הגב
עוצר בתחנת רכבת בעיירה זרה
לא מכיר את האנשים
הם לא מכירים עבר שמעלה אבק
עכשיו על פניי יש חיוך של זמן מבוזבז
הגוף העירום, הידיים מונחות בדיוק במקום
לא ידעתי אם הבדיחה נכונה
במכונות הזמן, חזרתי אל ההתחלה
לא הכרתי את הדרכים, לא התעוררתי באמצע הלילה
מצליח לפתוח את השער, ומתחיל לרוץ
ועכשיו היד לא רועדת
האקדח מחזיק אותה חזק
מכוון אל הפנים
אלה שניסיתי להחביא
צלקות קטנות יישארו
נחיל של זיעה כמו נטיף, יישמר
ואני לא עצוב יותר
רק מחייך חיוך של צער.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש למישהו שקל
להלוות לי?


גרפומן הסלוגנים
באחד מימי השפל


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/7/06 13:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רון תמם

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה