גלי דאגות אפפוני
ואני מנסה לשחות,
גלים שחורים מאיימים למחות.
אתמול עוד היו
אדווה רכה ומלטפת,
היום חרדה גדולה אותי עוטפת.
אין בחוף מציל
גם לא היה בעבר,
זה הרי חוף בטוח מכבר.
מי לי יושיט
גלגל הצלה?
שותה מי מלח מרגיש בחילה.
רק אני והגלים
צריך להצליח,
לנעול הדאגות על מנעול ובריח.
י.ר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.