|
ואת
זוחלת על גחונך
אל עבר התיל
אוחזת בין השיניים
את המאורות הגדולים
המילים חופרות מנהרות
פנימה
חומקות משומרי הגבולות
את מלקקת את העולם
כמו גור
לפקוח את עיניו
מקשיבה לנשימתו הרכה
מעבר לבולדוזרים
הצהובים הגדולים
והאהבה ניגרת עליך
כמו צבע העור
כאן, איפה שהפך
לקמע
כנגד העין הרעה
7.6.06
תל אביב |
|
|
...היה ברור שזה
הסוף...
בשום אופן אי
אפשר היה
להוסיף...
זה נראה כמו
מוטציה...
אין סוף?
אלוהים?...
בעצתו של
1
קראנו לזה...
א...
צפיחית בדבש
בטיזר מתוך
הסלוגן: "המספר
האחרון" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.