|
ואת
זוחלת על גחונך
אל עבר התיל
אוחזת בין השיניים
את המאורות הגדולים
המילים חופרות מנהרות
פנימה
חומקות משומרי הגבולות
את מלקקת את העולם
כמו גור
לפקוח את עיניו
מקשיבה לנשימתו הרכה
מעבר לבולדוזרים
הצהובים הגדולים
והאהבה ניגרת עליך
כמו צבע העור
כאן, איפה שהפך
לקמע
כנגד העין הרעה
7.6.06
תל אביב |
|
|
פעם, באיזו
הרצאה על סמים,
הייתי היחיד
שענה על שאלות
המנחה, ועניתי
על כולם נכון.
כשההרצאה נגמרה,
המנחה תפס אותי
בדרך החוצה ושאל
אם אני מתנדב
בעמיתים, מן
הסתם, עניתי
שלא. הוא תקע בי
מבט שמתקשה
להחליט אם אני
ג'אנקי או דילר.
אני פשוט הייתי
בין היחידים
שאשכרה הקשיב
בהרצאות האלו
בשנים
הקודמות...
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.