|
ואת
זוחלת על גחונך
אל עבר התיל
אוחזת בין השיניים
את המאורות הגדולים
המילים חופרות מנהרות
פנימה
חומקות משומרי הגבולות
את מלקקת את העולם
כמו גור
לפקוח את עיניו
מקשיבה לנשימתו הרכה
מעבר לבולדוזרים
הצהובים הגדולים
והאהבה ניגרת עליך
כמו צבע העור
כאן, איפה שהפך
לקמע
כנגד העין הרעה
7.6.06
תל אביב |
|
|
ביום שאחרי
הפיגוע האחרון
ישבנו בני
המשפחה המורחבת
בחדר
האטום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.