לפעמים
המילים מגלות אותי
אל מחוץ למשפט
אני יכולה לנוע רק בזמן
שבין
סוף הברה לתחילתה של הבאה
מתי שאחרים עוצרים לנשום

לפעמים
הם משאירות לי מילות קישור וו חיבור
לתלות עליה את חלומותי
אני קופצת עליהם
כמו על רכבת אחרונה

בלילה, הן מגיעות לירושלים
מתאספות לידי הגיפים
של משמר הגבול
באיזורי הבנייה המגודרים
איפה שהרחוב נחדר
והופך לארכיאולוגיה

אני מחכה להן כל לילה
לשחרר את השפה
ברחובות ירושלים
הן הופכות לעטלפים
ועפות בעיר

בבוקר חלק יחכו לי
באולמות השופטים
מצונפות בפינה
מנופפות בכנפיהם
מזכירות לי את ההברה אחרי
הנשימה.

29/6/06
עין כרם