יום יום מהחלון אני רואה אותם חולפים
הם נישאים ברוח הקלה למרחקים
ועל גבם נושאים את נסיון היום
כמו משא כבד סגור בתיק אדום

ברוח הנושאת בשורה למרחקים
עפים הזכרונות תמונות ורגשות
ואהבות יפות גם נישאות רחוק
חיוך שלך  מבט שלך  דמעה וצחוק

ואי אפשר ללכוד שום רגע
רק להרוג אותו כמו פרפר
כי התמונות שבאלבום
הם כמו גוויה מודבקת על נייר

אז קחי אותי, עוד נשימה קטנה
חיבוק, מבט והתעלסות בנוף הים
כי מה שישאר מכל זה בעולם
הזרע שינבט בתוך גופך יהיה אדם