[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אדם קדם
/
זמן האלה

בימים אלה אנו עדים לחשיפת תאים ניאו נאצים.לא באירופה,
בישראל. צעירים גלוחי ראש מרססים על קירות בתי כנסת צלבי קרס,
תוקפים למלוא התדהמה ניצולי שואה. הומו- סקסואלים, עובדים זרים
ועוד.
השיר מוקדש לעושים במלאכת מיגור התופעה. לצפות בסרטוני
ההתעללות, כיתר התמונות ולא להאמין שזה קורה בשנת 2007 במדינת
ישראל.השיר נכתב מיד בתום הצפייה בסרטונים.מוקדש כאמור לפועלים
מתוקף תפקידם במיגור התופעה.
רצ"ב הקישור לצפייה.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/902087.html

http://news.msn.co.il/news/Internal/Internal/200709/20070909063200.htm
 




הקם להורגך ואתה עם
הקדם להורגו
זכור לא אתה המצאת את הכלל

אם עודך מתלבט אמור מאת השם
אם פציפיסט או אתיאיסט
אמור השם אשם
אל תפריע לאחר
להרוג את הקם להורגך
כשאתה עם

מי שלא למדו זאת
מזמן הם לא עם ולא כאן.

ולא מתדיינים בפס אינטרנטי
רחב מילים נהגות המלהגות
על תולדות הימים,
כיצד במסילות הזמנים
העיתים הניחו עמים שכאלה
מושלכים ומוזנחים במרווחים
בין קרש ההצלה האקראי
המצוי ברווחים ובקברים
למילוי מחסירים
המסבירים קושייה ולו גם הייתה;
היא נשרה מחלומות בתושייה
נותרה זנוחה מפתרונות
מונחת ככלות הכל בנחת
בדפי הימים
בתחתיות תהומות הנשייה


בחן את רוחב וקו המעלות,
והמרחק שבינך לבינו
אם ניתן לך,ואפשרי, לך לך
בדופן הצד.
עד ירחק מראהו
מעינייך ואבד.

אם תראה אותו שנית
המועל יד

גם אם היית מיומן כאיש סיירת
מובחרת
מתודרך להרוג ממרחק
לא לראות דם
ודבר לא נקרע
שהשקט נותר כמידע
חף מקול פיתאומיות ורחש כל חשד
כרגע שאינו מחולל ברעש דבר
ולחש מיותר
לבד מאופן בו הרקמות מפולחות
והגוף מבותר מהצד או מהדופן
בנשק משוכלל
אל תזכה בטוהר נשק המוות
המהולל

זה מועל היד

סגור עימו מרחק
וחשבון נפש שלא נמחק
גם אם הקב"א  הצבאית אמרה
ובה נכתב במפורש;
שאינך מסוגל לרכב על סוס כפרש
ולרמוס איש ללא היסוס
שאינך מתאים לפוצץ ראש באלה
ובכלל אתה מתאים
להיות ניצב מהצד,
רקדן, זמר פייטן
כוכב נולד
בלהקת החזנות הצבאית
"לשיר בואי כלה"

יש מקום וזמן ראוי גם לרך לבב,
תלמוד אוחז מנחית ומתיז מהלומה
באלה.

זכור את הכלל  הוא
מעיני ילד עברי קטן
נכתב בפחדיו
שנשרט ונחרט על קיר מצפורני
קשיש יהודי שצעד הדור בטלית
ונותר תלוי חקוק המראה
עמיד מכל טלאי
שנשרף עם טלית וההידור
והאחר התאדה בתפילת שחרית
ואישה הפכה בגופה דשן עפר
במרחב ששם אין לך כפר באחרית
שהמוות לא עבר ואסף והסגיר
בערבית יום
במועל יד
כל יהודי תם

ששם הזמן הגיר דמם
וזרם יום ועוד יום ועוד דם

המועל ביד
פעם היה בודד ומעט
שצעד לבד
עד צבע רחובות
עד שצבא בלב
רהב להג רב

עם מועל היד
יונחל אחר הכלל  
שיוחל
גם אם יש תנועת "יש גבול"
יש גם סף בינה
שאינה מכילה ולו  כתעלול
שהטירוף זוקף ראש;
גם אם לא ניחנה בך בעליל מעלת
איש משמר הגבול; גם אז
לעבר
 מועל היד
אל תפתח באש חסוך שווי הכדור

כחשבונם כאז לשווי החיים

זה זמן האלה בהידור
שבראשה כבראשו המחליד,
מסמר חלוד
החודר ללא אומר בנבכי חוסר הבינה
במהלומה ראשונה
במרכז קרס הצלב
בזה החקוק כאות מתריס
במצח קין
או בלוח שבר הלב
גם אם לא מצוייר על עורו
ממש
כזה שכלול אך בנפשו
זה זמן המהלומה
"דמו בראשו עד זוב
וראית כלתה נפש מתוכו כי אז תעזוב"

גם אם לא קם להורגך

רק  מרסס שנית על קירות בתי הכנסת
צלבים עלובים
ורמזים מימים אפלים
על שקורע  צוהר זכרונות
לניצולים בארצם
על זמנים בהם האדם
התבוסס לדראון
עידנים
אין עם אלה דינים מלבד
כנאמר בדין עמלקים:
"עניים ודלים האופקים
מהם תדלה בעבורם דינים
עם אכזריים; טובים שבעתיים
הבאים מפשטות המדרש
כנדרש עין תחת עין".
ולכן;
כמו הקם להורגך
כשאתה עם; דינם
לזכר ולמען
שורות ארוכות ארוכות שאינן נגמרות
באורך ורוחב שמעדו וצעדו
רעדו וידעו צועד לצידם מותם

תהלוכות שהמוות לא מעד בהן לרגע
שהיד באה מכוונת בהם זורעת מועל
מוהלת מוות
מועלת בתום ילד

היו בהם כל ההלכות והמידות הנדרשות
שתובנות אמורות להוליך
לאמור ולאמוד
שהיקום יעמיד דום מצעדם
ויצעידם בשלום אל ביתם
אך על האדמה ההיא
כל המסילות הובילו למותם
מהקרונות ועד הקטר
כוונו תחילתם ועד סופם
במועל יד העמים הגדולה ההיא
מכונת השמדה
שלא מעדה
ששם ההגיון עמד שעון
על שיח קקיון רעיל
בארצות הללו העפר
נחפר לדראון בעומקים
ולא נקבר
מעולם

שהשדות היו מוריקים
ומים זכים זורמים בפלגים
יערות מרשימים ונופים היו שם
והשמים שמים כשמי כל העמים
גם השמש והכוכבים
כולם היו עדים;מחרישים
גם הטבע שתק

לא עצרו המצעדים
היו הולכים ומדדים
שנפלו הגופות לתעלות
והרכבות חולפות  זו על פני זו
עמוסות וקרונות מתגלגלים
ודורסים  בדחוסים
ללא אוויר נשמת חיים

המים היו זורמים קרירים מתמיד
הכל שתק עמיד בתולדות העמים
ההיא;
שהיו הרגליים הולכות בתהלוכות
וזוחלות וכושלות בפיק ברכיים
שהציפורניים חפנו עפר
והזרועות נופלות באין אונים
שהאצבעות שומטות עוללים
מתים, ילדים ותינוקות ונערים
ננטשים ונמצקים ונספגים
בטרשים

שם הנופים לא התכערו
ולו לעיתים ספורות
כמתחזים הנוסכים
על פניהם ארשת עצב
בקשב מדומה,כסופרים את המתים
גם לא הרף רגעים.

המצעדים צעדו בקצב ורצף
הנופים עמדו זקופים בצוק
הזמנים נחרישים

חומות אטומות
המשתיקות קולות
היו גבוהות
במצעד האימהות
האוחזות בחיקן עוללים

הולכים וכושלים שנופלים וממשיכים ומתים

והנופים נופים
והפרחים פורחים
ומצמיחים השדות ניצנים ירוקים

והנותרים מתמידים
עד בודדים שארית הבאים
בשערים הננעלים
ועולים בעשן
בבורות מאולתרים
בכבשן

ושמי העמים נותרו כחולים ושלמים

והאדמה נותרה מצמיחה יבולים

שבשמי היהודים בלבד נקרעו קרעים
והשמים נפלו  
עפר אדמה
מאז פעורים

נותרו עדים החפצים
בגדים
השיער
שיניים
עדיים
ופמוטים
מיערות הרגלים ההולכות וכושלות עוד מעידות
הנעלים
והשרוכים
זכור אותם פנים
ילד וילדה
אחים
קרועי עיניים
שארית מכל קהילה
לפליטה
עלתה ונותרה בתום
השתיקה

ערמות עזבונות חלומות
חפצים ושמות מדברים;
היודעים לשאול את השאול
שאלות נוקבות
שאין הדיעות יודעות מלבד ענות
קול חלושה
וידיעה נחושה
מועל יד
שנית כאן לא יצעד










loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רקורסיה:
ע"ע רקורסיה

מילון אבן-שושן
למתכנתים
מתחילים


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/10/07 9:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אדם קדם

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה