נרות נפשי דיונים
ודינים
שמע משמע משמעויות

השעווה נוטפת
והשעה נוקפת

את מנפנפת בניירות
הוכחות חותכות
מברכות
להורות בעבודות זרות

התובעת השופטת
והסורג הסנהדרין
והדין

ניירת  הנפש מבוערת
הגחלים שרידים
פחמים
חורים שחורים
והחללים גדלים
היקום מתרחב
ומתרחקים הכוכבים
נמתח הזמן בעקומה
ונופל לאפלה
עוד אות למילה
נופלת ממקומה לתרדמה
עמומה
עוד קומה

הרוח עומדת
סירות מגופרות על פני מים
המפרשים לאים
הצדדים מקודדים
כמעידים
נושאים עיניים לשמים
פעם פעמיים אלפיים
בקעים  עשיתי לך בהם טלאים
ברקיעים

הניחי את העיקר
היקר, השיפודים בשר
השור והלויתן

בכרמים עלה קול התן

סיימי
גם אלוהים שבת

ביום שבת הדליקי נרות
או צפי בסרט קולנוע
הבחירות נתונות וסחירות

הפקידי תפקידך גם בידי אמות
שהאור יעלה ככלות התנועות
הרוחניות.

בואי,
ראי
כיצד השעווה נעלמת לאטה
זו העת תתבהר
הנפש
מליל אמש
ברורה
באורה

תתקדשי תתחדשי
גם עניין זה פישרו במחשבה תחילה
ולא בציטוטים
מהמסורה או תורה זרה.

שאחריתה מנחיתה את הנפש
במהות אותות האצבעות
הצובעות בצובאים
על הדלתות
פתחי מפתנים
לבאים וליוצאים
מאיצים צצים מציצים
ומבצבצים
המרוצצים במקבצים והמרבצים

אחוזים בחרוזים כרוזים.
אין נסתרים כאן ולא רזים
גם המעורפלים
בערפילים.

אישה חסודה בשכונה הזו
הולכת לטהרה
או שהיא זרה.

אין כאן תורה אחרת

מי גשמים נקווים בזו השעה

הנשים טובלות
שבע פעמים באותם המים
עד הופכים טמאים לשתייה

חסודות, חסידים, חסדים.
רחוקים מעין כחרוזים
הנחרזים ונאחזים
מי יבדילם לקישוטים
עדיים זכוכתיים משטים
זחוחי שוטים
מתלהגים שמוטים מרעד
באים לאים

העין במעיינות
הרואות עשויות זכוכיות

לכי השעה טהורה וכשרה
ברורה
כתורה
הממטירה
שבעים פנים
ואלפי עיקרים בהם אוחזים
בטפילות בתפילות
הרוצים והרוחצים
והמאיצים חלקיקים
עד שעולים המרכיבים הזעירים

נקיון נטילת ידיים בלחם הארץ
על עזבון  פת
בניחוח רוחה
של שעה פקוחה וברוכה  
בזו השכונה יש להביט נכחה

אין פמיניסטית או קומוניסטית
ולו אחת  להשוואה
שתלשין למשטרת האמונה
בזו העונה

השעה ראויה אני מוזג וזולג נפשות
לכוסות עד קצוות
לחיי הבל הרוח הויכוח
וניפוח התדמיות
שזולגת היתרה
והמעידה חוזרת
ומחזרת אחר זנבה

לחיים המחיים בסיבי
הקשרים והפקעות
והשעות הנבקעות בעקומות הזמן
בליבת יסוד ראשון וקטן
שמכוחו נספגים בחבל
ראשית קשר טבור
עד שמתרחקים לשפת חוף
וגל זקוף המוחה טביעות
הנפש בחולות
שנותרת שפת כוס זכוכית
מקוורץ מרבץ שריפה

מה יפה הייתה דרך בוא הידיעה
בחילוף החומרים

מוליכה מרגלי רץ  
שניתץ ברוחה של ברכה

חובש כיפה
על ראשך הרעלה
מקדשים את שעלה

מלאכי עליון מלאכי שלווה
בצאתכם השעווה התעבתה
בבדותה

בואכם מלאכיי

עלטת חבלה

מלך מלכים
וכלה
והדברים הנחים
על פני האדמה
רכים ועודפים כשרכים
שאין בהם ברכה

את מופיעה אחר תענית שתיקה
עם משלחת שיכורים
ודברי מתיקה
מבושמים
מבשמים
בסמים
אין אומר גומל

נוטל קסמים משאריות קורה מעץ
באין עיניים ממשיות
ואין מעוף נץ

התורה הזו באושיות
הותירה שאריות

את מנפצת בקבוקים לרגלי יחפנים
בשבתות וחגים

שותלת עיניים מזכוכיות
ללצים המציצים

אני עוסק  מורשה
מהלך בכפרים
ובעיקרים הבוערים
היכן שעוד ילדים עזובים
לועסים חמציצים

בשבת וחגים חוסם עורקים
בפדיות וחבישות
למדממים וחותכי ורידים.
על הנסים הסמים ההזיות
והבדיות.
שנעשים לתפארת
ההתפארות ופיסות העור
באור יקרות

באין פארות מבואורות

בבארות חיים.
על מוט הלמות במות
רגלי המשתטחים
והמשתטים

פורש ידיי מברך
המוציא ארס
מערש כל בור ארץ
הדר דל בבדלו.
להבדילו מעולו.

התמימים והילדים על שולחננו
ענו אמן