שם למטה,שוכבת, היא יודעת את הכל
מה קרה שם, שומעת ולא משמיעה שום קול
היא תהיה שם, כשעצוב... היא תהיה שם ששמח
היא תהיה שם באביב שבחוץ הכל פורח

גם שרבנו היא היתה, סופגת כל דמעה
יומולדת חגגו פה ורק לא חגגנו לה
תמיד מתחת לכולם, עם השקפות על העולם
זכרון של כל אירוע, זכרון של כל אדם.

פזמון:
שוב יושבים על הרצפה
ושוכבים על הרצפה
ורבים על הרצפה
משלימים על הרצפה

דוחפים על הרצפה
מחבקים על הרצפה
צועקים על הרצפה
ועושים על הרצפה... אהבה

כשרצינו,היא היתה שם ואפילו שכבר לא
שדיברנו היא הקשיבה, שבכית שם בגללו
מרגישה לא מוערכת ולא מוציאה מילה
לו ניסינו להקשיב, לא היתה כה אומללה.

והיא רוצה לקום כמונו,לגלות את העולם
שתהיה לה את היכולת סתם לברוח מכולם
אך איך נוכל לשמוע אם אין לנו רצון
ואיך תוכל היא לדבר אם אין לה פה ולא לשון.

פזמון:
שוב יושבים על הרצפה
ושוכבים על הרצפה
ורבים על הרצפה
משלימים על הרצפה

דוחפים על הרצפה
מחבקים על הרצפה
צועקים על הרצפה
ועושים על הרצפה... אהבה.