[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







טל ס. מורגן
/
תל אביב

הבגדים זוכרים את כל האקסים והאקסיות שאי פעם היו לנו.
כמעט הפכתי סוכנת אף בי איי
איך אהיה בלעדיך? ואיך אהיה איתך?
נדמה שההורים רק אורבים לפרידה בינינו, לימים שאבלה לבד,
שאולי, רק אולי, יפרידו
(ולא לדעתי)

אני משתגעת מרוב רצון לשייך לי
לגרום לכל זה להיות שייך, לי
ההליכה שלך המיוחדת
והמבט והמילים החריפות שאתה אומר
כל זה שלי עכשיו
לא של אף אחת אחרת
ואני יודעת לשלוף ציפורניים, אני חתולה טובה

תל אביב היא עיר שרוחה מרחפת מעליה
בריח חומוס ובשמים
תבלינים וקניונים הומי חולצות ומכנסיים
נשמעת כמו אלף נגני רחוב

הלב שלי יודע להתחלק
להרבה מאוד חלקים.
עכשיו יש בי גם חלק תל אביבי
שלפעמים פורץ החוצה, לוחש לי
מחייך בזווית הפה




7.7.06







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עכשיו אני ננש
ננש כועס!

מחווה
לארגנטינאי


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/7/06 16:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טל ס. מורגן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה